איך להתחיל לכתוב PYTHON


אתם רוצים להתחיל ללמוד Python, וכמו כל שפה, גם הלימוד של שפת Python דורש תרגול ואימון. אז איך ואיפה ניתן לתרגל? קיימות אפשרויות רבות ובפוסט הזה אמנה כמה אפשרויות נפוצות. שימו לב שמלבד האפשרות הראשונה, כל האפשרויות דורשות שפייתון תהיה מותקנת לכם על המחשב. אם עוד לא עשיתם את זה, אתם יכולים לקפוץ למדריך התקנת הפייתון לפני שאתם ממשיכים הלאה.


לחסרי הסבלנות – PYTHONFIDDLE

אתם רוצים להתחיל לכתוב ולתרגל כמה שיותר מהר, ואין לכם כוח להתקנות ועניינים טכניים? אתר מגניב בשם pythonfiddle יתן לכם את מה שאתם צריכים. pythonfiddle הוא מנוע פייתון אונליין שמאפשר לכם לכתוב קוד, להריץ אותו ואפילו לקבל את הפלט המיידי של התכנית שלכם.


יתרונות:

  • נוח ומהיר.

  • לא צריך להתקין כלום – פשוט נכנסים ומתחילים לכתוב קוד.

  • תומך בכל גרסאות python.

  • מכיל פיצ'רים של עורך טקסט מקצועי – השלמה אוטומטית, הזחות אוטומטיות, צבעים וכו'.

  • יבוא נוח של ספריות וגישה לבלוקים מוכנים של קוד.

  • אפשרות לשמור את העבודה שלכם.


חסרונות:

  • לא אמין מספיק ומדי פעם יתקע לכם את הטאב בדפדפן.

  • מצוין ללמידה אבל לא מתאים לכתיבה והרצה של תכניות מורכבות, בטח לא כאלה שמורכבות מקבצים וספריות שונים.


אופציה מצוינת נוספת היא replit.


למפתחים OLDSCHOOL וחובבי לינוקס/יוניקס – CMD

מי שמרגיש בנוח בסביבת יוניקס/לינוקס למיניהן יכול להשתמש בשורת הפקודה כדי לכתוב פייתון. אם אתם על ווינדוס אתם יכולים לפתוח את שורת הפקודה ע"י לחיצה על מקש R + כפתור ה-windows או פשוט לבצע חיפוש על CMD ולהפעיל את האפשרות הראשונה שעולה.

אחרי שנכנסתם למסך השחור המוכר, כל מה שצריך לעשות זה להקליד בשורת הפקודה python ומייד תכנסו ל-interpreter (הפרשן) של השפה.

אתם יכולים לזהות אותו בקלות ע"י הסימן <<< שיופיע מצד שמאל. כשתרצו לצאת הקלידו את הפונקציה ()exit. אם אתם מקבלים שגיאה כשאתם מקלידים python, כנראה שמערכת ההפעלה שלכם לא מכירה את קובץ ההרצה של השפה. אתם יכולים לפתור את הבעיה ע"י ניווט לתיקייה שבה נמצא הקובץ והפעלה שלו משם, או פשוט להגדיר למערכת את הנתיב כדי שתוכלו להריץ פייתון מכל מיקום אחר.

מעבד תמלילים

כל תכנית פייתון (סקריפט) היא בעצם קובץ טקסט (או כמה קבצי טקסט) המכיל קוד פייתון. לכן, כל כלי אשר מסוגל לשמור קבצי טקסט יכול להתאים למשימה, החל מ-notepad, ועד עורכים מתקדמים יותר. הדבר היחיד שחשוב להקפיד עליו הוא שמירת קובץ הטקסט בסיומת py. כדי לסמן למערכת ההפעלה שלכם שמדובר בקוד פייתון שיש לפרש ולא סתם טקסט שאמור להיות מוצג כמו שהוא. בגלל שמעבדי תמלילים בכל זאת מיועדים ליצור ולעבד, ובכן, תמלילים (טקסט) לא תקבלו כאן עזרה כלשהי מהכלי מפני שהוא לא מכיר את התחביר של פייתון וגם לא אפשרות להריץ את הקוד מבלי לשמור את הקובץ ולקרוא לו מבחוץ. משתי הסיבות האלה זאת כנראה האופציה שאני הכי פחות ממליץ עליה מכל הרשימה הזאת.


IDLE

סביבת פיתוח לפייתון, אשר כתובה בפייתון ומגיעה באופן מובנה יחד עם ההתקנה של פייתון כך שלא נדרשת מכם שום התקנה נוספת. פשוט בצעו חיפוש פשוט על השם IDLE ואתם אמורים למצוא את האפליקציה ללא בעיה.

סביבת העבודה IDLE מאפשרת לנו כתיבה נוחה יותר מכתיבה בשורת הפקודה וכוללת סימון מילים שמורות באמצעות צבעים, הזחה אוטומטית, שמירת סקריפטים כקבצים ועוד.


עורך קוד

אופציה מתקדמת יותר היא שימוש בכלי מקצועי לכתיבת קוד. כאן כבר יש לכם עשרות אם לא מאות אופציות לבחירה, בהתאם למערכות ההפעלה השונות והשפות שהכלי תומך בהן. שתיים מהאופציות הפופולריות ביותר הן Sublime Text ו- Visual Studio Code של מיקרוסופט. קיימים גם עורכי קוד ייעודיים לפייתון. היתרון הגדול הוא כמובן מהירות כתיבה ועריכה של קוד, auto formatting, השלמות אוטומטיות ותמיכה בפרוייקטים מרובי קבצים. אם אתם כבר רגילים לכלי מסוים ומרגישים איתו בנוח, אין צורך להחליף, רק לוודא שהוא תומך גם בפייתון (הרוב הגדול של העורכים המוכרים אכן תומכים).

IDE

ראשי התיבות של Integrated Development Environment.

אתם יכולים לחשוב על זה כעל עורך קוד על ספידים – הכלים האלה בדרך כלל הרבה יותר כבדים מעורכי קוד פשוטים אבל כמות הפיצ'רים שהם מציעים לכם בתמורה בדרך כלל שווה את זה. אחד הכלים הפופולריים בקטגוריה הזאת הוא PyCharm, שזה IDE המיועד לפייתון בלבד. מדובר בפרארי של כלי הפיתוח לפייתון ושניים מהפיצ'רים המוצלחים ביותר שלו הם command line מובנה (נותן לכם את היכולת להריץ את הקוד שלכם תוך כדי הפיתוח מבלי אפילו לשמור את הסקריפט) ומערכת מובנית לניהול ספריות המאפשרת לכם גישה מיידית לכל ספרייה מתוך אלפי הספריות ב repositories של פייתון, לא רק לספריות המובנות, ללא התקנות נוספות של קבצים ו-frameworks למיניהם.



Notebook

שמרתי את הטוב ביותר לסוף. קיימות אפליקציות Notebook שונות אך המוכרת שבהן נקראת Jupyter Notebook.

קשה להעריך את הנוחות שהאפליקציה הזאת נותנת לכם מבלי להתנסות בכלים אחרים לפני כן, אז תצטרכו פשוט לסמוך עליי בעניין הזה :)

היתרון המרכזי בשיטה של Notebooks היא שאתם כותבים את הקוד שלכם בסדרה של תאים וכל תא ניתן להרצה באופן עצמאי לחלוטין משאר התאים. הפלט של כל תא יופיע ישירות מתחתיו. נוטבוקס אידאליות בשני מקרים - אתם לומדים / מלמדים את השפה וזקוקים לפלט מיידי כדי לראות את התוצאה של מה שכתבתם או שאתם מתעסקים בנתונים (שליפה, ניתוח, ניקוי או ויזואליזציה שלהם). אישית אני נופל לשתי הקטגוריות האלה ולכן אני עובד עם ג'ופיטר כמעט בלעדית.

לעומת זאת במקרים שבהם אתם כותבים תכניות מורכבות יותר או ממש אפליקציות סביר להניח ש-notebooks הן לא סביבה שמתאימה לכם ותעדיפו סביבת פיתוח עשירה יותר (שתי הקטגוריות הקודמות).


אם אתם רוצים להתחיל לכתוב פייתון אתם עלולים להתבלבל מכמות האפשרויות, בייחוד אם זאת שפת התכנות הראשונה שלכם. מקווה שעשיתי לכם קצת סדר לגבי מגוון הכלים ועכשיו יש לכם רעיון מאיפה להתחיל. בסופו של דבר זה לא באמת משנה מה תבחרו, פשוט תתחילו עם מה שנראה לכם הכי פרקטי ואתם כבר תמצאו את הכלי המתאים לכם עם הזמן.



© כל הזכויות שמורות לאלעד פלג הדרכות 2020